טרנד חדש עולה בשמי העולם העסקי/הארגוני.....

מנהג שיותר ויותר אנשים עצמאיים, שכירים, בדרגות בכירות וביניים מתחילים לעשות באופן יותר מכוון ושיטתי. מדובר באותו מנהג שאובמה מתרגל כבר כמה שנים בבית הלבן, זה שנחת לא מכבר בישראל היישר לבית הנשיא שלנו...(מי אמר ששמעון פרס הוא לא קול???)

פגישות הליכה!!!

President Barack Obama walks through the Rose Garden of the White House for an outdoor meeting with senior staff, May 9, 2011 picture from ; www.businessinsider.com

 פגישות הליכה? 

·         פגישות עסקיות המתקיימות במהלך פעילות גופנית שאינה עצימה.(בין 35%-55% מדופק מקסימלי)

·         פגישות המתקיימות באויר הפתוח או על הליכון בחדר הכושר. (יכולות גם להיות מבוצעות על גבי אליפטי או אופניים נייחות)

·         פגישות פנים אל פנים או דרך הטלפון ,בהן משתתפים אדם אחד או מספר אנשים במקביל.

לדבריו של פרופסור ג'יימי בלייר , פרופסור לקינסיולוגיה מאוניברסיטת הנסיך אדוארד, הליכה/תנועה תורמת לתפקוד מירבי של המוח.

ואכן, המחקר של השנים האחרונות מוכיח שאורח החיים הנייח הכולל ישיבה לאורך זמן וחוסר תנועתיות גובה מחיר יקר ופוגע בבריאותינו. לדבריו של פרופ, בלייר, ישיבה רצופה של יותר מחצי שעה בכל פעם משפיעה לרעה לא רק על גופינו, (שרירי השלד, מערכת כלי הדם, נשימה, לב וכו) אלא משפיעה  גם על תהליכי החשיבה שלנו.

לדבריו: הכנסת פעילות גופנית כגון הליכה באופן מובנה לתוך שגרת היום, מסייעת לשמר את העירנות במהלך היום. מסייעת בשמירה על היכולת להשאר מרוכזים לאורך זמן, מגבירה את השימוש בתהליכי חשיבה המוגדרים כחשיבה אסטרטגית/יצירתית וכמובן מעלה את הפרודוקטיביות.

במחקר הולנדי שפורסם בכתב עת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine הנערך בקרב מתבגרים,נמצא קשר חיובי משמעותי בין הישגים גבוהים בלימודים לבין זרימה מוגברת של דם וחמצן למוח, ורמה גבוהה של נוירוטרנסמיטרים התורמים למצב רוח חיובי.

כלומר.... פעילות גופנית זו אף תורמת למצב רוח חיובי, ואופטימיות.

טוב אז מה עושים?

פגישות הליכה- הליכה למעשה....

·         קבע שלושה מועדים קבועים ביומן (ימים קבועים, שעות קבועות פחות או יותר) המיועדים לפגישות הליכה בני 30-45 דק' כל פגישה.

·         הצטייד בבגדים מתאימים ונעלי ספורט.

·         הזמן קולגה לפגישה/קבע שיחת טלפון.

יתכן בתחילה זה ישמע לקולגה קצת מוזר, הסבר את ההגיון העומד מאחורי התפיסה...בסופו של דבר, הוא יודה לך....

·         במידה ואתה זקוק לכתוב דברים, נסה להשתמש במכשיר הקלטה, או השתמש בפנקס על מנת לרשום נקודות חשובות.

·         בסיום ההליכה אל תשכח למתוח קצת את הגוף ולשתות הרבה מים.

עוד כמה נקודות למחשבה:

פגישת הליכה בעיקר מומלצת כהפוגה לישיבה ממושכת במשרד. כלומר רצוי לקיים אותה לאחר מספר שעות של ישיבה רצופה. עם זאת מזג האויר הישראלי ובעיקר בחודשי הקיץ הממשממשים ובאים, אינם מאפשרים הליכה אינטנסיבית בשעות הבוקר המאוחרות או הצהריים ולכן במקרה שכזה עדיף לחשוב על מקום מצונן היטב, אולי חדר כושר העומד לרשותך או לרשות החברה.

במידה ולא קיימת אפשרות לאימון במקום מקורר, ניתן להקדים/לדחות את הפגישה לשעות בהן ניתן לקיים פעילות בחוץ.

פעילות גופנית - לא מה שחשבת

במשך עשרות שנים, אנשים מופגזים במסרים שפעילות גופנית סדירה היא הכרחית לירידה במשקל. הכרחית במניעת מחלות רציניות ומשמעותית בטיפוח הזדקנות בריאה.
כן, רוב האנשים אומרים שהם מעריכים את המטרות הללו. אבל, יחד עם זאת... אנשים רבים מתקשים לבלוע את "גלולת ההתעמלות", כלומר מתקשים לשלב פעילות גופנית בלוח הזמנים העמוס שלהם ומשלמים מחיר יקר של השמנה, ירידה באיכות החיים ותחלואה תכופה או קבועה...למה? כי פעילות גופנית מצטיירת כעונש על בעיה מסויימת, (יתר לחץ דם? עודף משקל? בעיות לב? קבל קצת התעמלות בתור עונש...)
בעיה נוספת היא שפעילות גופנית מצטיירת כאילו תעזור לנו בעתיד....... הרחוק!!!!(אם תתעמל...תרד במשקל אולי לא תסבול מבעיות לחץ דם, סכרת לב וכו..)הבעיה העיקרית היא שאנחנו חיים בהווה... ולא בעתיד....
בעתיד?....מה יש לדבר?  בעתיד אנחנו נהיה מושלמים, רזים בריאים אנרגטיים, אתלטים ונחייה חיים הרמוניים... אבל... עכשיו? אנחנו חיים בהווה ובהווה אנחנו לפעמים רוצים דברים שטובים לנו כאן ועכשיו (חבילת שוקולד שלמה לדוגמא?) בהווה לא תמיד מתחשק לנו לוותר על סיפוק מיידי ובטח לא בשביל איזה אני עתידי...רחוק....מישל סיגר ,חוקרת במכון לחקר נשים ומגדר באוניברסיטת מישיגן, אמרה בראיון לניו יורק טיימס מגזין:         "יש להפוך את הפעילות הגופנית כך שתהיה רלוונטית לחיי היומיום של האנשים וזאת משום שבהתחשב בכך שלוח הזמנים של כולם הוא צפוף ולחוץ בסופו של דבר, אנו נוטים לעשות אך ורק את הדברים הדחופים והחיוניים ביותר."בנוסף עפ"י ד"ר סיגר, " כאשר אנשים מייחסים את היתרונות של הפעילות הגופנית לעתיד הרחוק, הם נוטים לא להתחייב לפעילות גופנית כלל וככל." לדבריה:" אנשים זקוקים לתגמול מיידי, כלומר אנשים יסכימו להתעמל בהווה אם הם ירגישו בשינוי מיידי.
 אם המנגינה הזו נשמעת מוכרת - הגיע הזמן לעשות הגדרה מחודשת של פעילות גופנית.

תשכחו מכל מה שנאמר עד כה על פעילות גופנית, דיי זה לא מעניין.

פעילות גופנית מייטיבה איתך כאן ועכשיו, היא מייצרת אנרגיות, תורמת לאושר, מעלה את היכולת להתמודד עם לחץ ומתח, מרפה ומרגיעה. עוזרת לשמור על משקל הגוף ותורמת לעיצוב השרירים ומה שבעתיד....שיישאר בעתיד....

מקורות: http://well.blogs.nytimes.com/2012/08/27/changing-our-tune-on-exercise/

השבוע העסיק אותי הפער שבין רוצה לעשות לבין צריכה לעשות...

הנושא עלה בשיחה שהיתה לי בתחילת השבוע שסבבה סביב הפער שביניהם... כלומר מה שאני עושה שאני מרגישה שאני צריכה מול מה שאני באמת רוצה.

לאט לאט במהלך השבוע התחדדה לי זוית ראייה אחרת, אחת שדווקא קשורה בנקודות המשיקות בין השתיים... מה קורה שאני מרגישה שאני צריכה לעשות .... וגם רוצה לעשות.... ופה נפל אסימון גדול.

לדעת שאני צריכה לעשות X לפעמים יכול להיות מאוד אמיתי וחזק אבל לא מספיק בשביל לייצר תנועה.....כלומר במילים של שינוי...שינוי אמיתי לא מספיק לדעת שצריכים...שינוי אמיתי מגיע בשילוב של צריכים ורוצים....

אדון צריך ומר רוצה....

אדון צריך ומר רוצה התגוררו להם בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד, לעיתים בהרמוניה...ולעיתים קצת פחות...

אדון צריך אהב לקום מוקדם ולעשות את הכל בדיוק כמו שצריך.....הוא אהב סדר ודיוק, הקפיד על הרגלי תזונה נאותים, דאג להשכלה טובה עבור המוח שלו, פעילות גופנית סדירה עבור הגוף שלו ותמיד תמיד ידע מה צריך לעשות איפה מתי וכמה.....

כן, כי אם לסמוך על מישהו זה היה עליו, על אדון צריך הוא כבר יטפל בכל הצרכים האלה...שחייבים טיפול.

לעומתו, מר רוצה, היה טיפוס...אמממ איך לומר... קצת לא יציב ומעט ילדותי....סדר העדיפויות שלו לא תמיד היה במקום הנכון (זה לפחות מה שנאמר לו ע"י אדון צריך)..הוא היה מעט תאוותן ואהב לעשות דברים שלפעמים לא היה צריך בכלל...(כמו לקום בבוקר מאוחר ביום של פגישה מוקדמת לדוגמא?) או...דברים שיכלו לחכות לאחר מה שהיה צריך לעשות.....כמו להתבטל בישיבה מול הטלויזיה במקום לעשות את עבודות הבית החשובות...(סתם לדוגמא...) אבל לפעמים ,במקרים שרצה את שהיה צריך...אין מה לומר....הוא היה פשוט נפלאJ

וכך חיו להם השניים, בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד, לעיתים בהרמוניה...ולעיתים קצת פחות.....מבינים שלא תמיד זה פשוט וויתורים צריכים להעשות.....

בוקר אחד קם אדון צריך והחליט שזהו צריך שינוי. אין מה לעשות, אם לא יהיה שינוי אז כלום לא ישתנה...ואם זה ימשך כך אז זה ממש לא אפשרי....לאחר ארוחת בוקר מזינה (כי צריך...) קרא למר רוצה לשיחה...הנושא "שינוי" "שינוי?" התמתח מר רוצה.... "אני לא יודע אם זה מתאים לי עכשיו..."

תקשיב, קרא אדון צריך באופן מאוד החלטי, "אם לא נשנה... זה לא ישתנה, וללא שינוי.. לא נוכל להתקדם..." אבל מר רוצה לא היה מעוניין...אולי עוד היה עייף מהלילה, ובכלל לא רצה לקום בשעה כל כך מוקדמת שלא לדבר על הארוחה הזו, שרק עשתה לו בחילה, אחחח.. קרואסון אמיתי עם שוקולד- זה מה שבאמת רצה!!!

אבל הוא ידע, שאדון צריך, הוא הרי לא ירפה, וימשיך לשגע אותו כנראה במהלך כל היום הזה...אז במהלך מבריק וטיפה ערמומי, אמר לו "בסדר, אני מבין ששינוי הכרחי" אז למען השקט והשלווה ואולי איזה קרואסון שיגניב מהקיוסק בפינה- אמר" מסכים- נתחיל מחר!!! אני מוכן...שינוי רציני, אתה ואני..."

אבל האמת ...שבכלל לא התכוון, ומאוד בקלות מיד אח"כ....עבר לו לסדר היום וכל עניין השינוי כך נשכח...

למחרת בבוקר,קם אדון צריך מוקדם, כולו התרגשות ושימחה לקראת השינוי המוסכם..... שוב העיר את הגוף, והכין ארוחה מזינה, ניסה לשלב כמה דקות התעמלות... אך ללא הצלחה.. כשקרא למר רוצה...להגיע מיד, הבין לתדהמתו שהברנש נעלם. במשך שעות חיפש אותו בכל פינה, בסוף מצא אותו מסתתר בקפלי האונה (זו הימנית...) "תקשיב חבר..."אמר לו "צריך להתחיל, הבטחנו שינוי ואם לא תרצה....זה כנראה לא יקרה....גם אם אעמוד כאן כל היום ואומר צריך צריך צריך".... נאנח אז מר רוצה ואמר בבושה, "סליחה חבר לא התכוונתי לאכזבך....שינוי זה קשה, ואני לא , לא ממש רוצה...אולי תעזור לי אתה... למצוא סיבה ואולי טיפת הנאה. משהו שיעזר לי לרצות ...לשנות...."
 אז אדון צריך חיבק את מר רוצה חזק חזק, חייך אליו באהבה וליטף את פניו,

כן, כי אדון צריך ומר רוצה התגוררו להם בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד והם כבר ידעו, מניסיון של שנים , למשימות של שינוי שניהם נדרשים.....

 כי שינוי אמיתי הוא שילוב מדוייק של רוצה וצריך...צריך ורוצה והדרך לשם רק יחדיו תעשה!!!

מחפשים את האלמנט

 סר קן רובינסון, (sir Ken Robinson) בספרו ה"אלמנט", (the Element , 2009) מדבר על המקום הנפלא הזה, 

המקום בו כישרון טבעי פוגש תשוקה אישית .

המקום האישי הזה בו אנשים חווים תחושות חזקות של השראה, סיפוק, מימוש עצמי ואושר.

אז מהו בעצם האלמנט?

כל אחד מאיתנו נולד עם נטייה טבעית להצטיין במשהו כזה או אחר...החל מנטיות אומנותיות, ספורטיביות, יכולות מוסיקלית או יכולות מתמטיות מעולות.

בנוסף, לכל אחד מאיתנו יש תחום עניין כלשהו שגורם לו להרגיש שמחה, אושר וסיפוק. בין ספורט, לנגינה, טיולים במחוזות לא נודעים ,מוסיקה, שירה, בישול ותפירה, לכל אחד מאיתנו יש תחביב כזה או אחר....

האלמנט נמצא בדיוק בנקודת המפגש שבין התשוקה לבין היכולת הטבעית כלומר הכישרון.

בנקודה הזו אנחנו מתפקדים במיטבינו ומפיקים הנאה וסיפוק מהעיסוק.

 איך זה מרגיש להיות באלמנט?

בזמן שאנחנו נמצאים ב"אלמנט" אנו חווים תחושות של מסוגלות עצמית גבוהה, הזמן טס לנו, מאבדים תחושות גופניות כגון רעב וצמא ושוכחים מכל העולם.

מצב זה נקרא מצב "זרימה" (Flow) והימצאות במצב זרימה נמצאה מבחינה מחקרית כקשורה ומשפיעה באופן ישיר על תחושת האושר, הסיפוק והמימוש העצמי שלנו!!!

(דרך אגב, בשיחה פשוטה , קל מאוד לזהות את אילו שהמצאים באלמנט ; דיבורם  מלא אנרגיות ויש להם אור בעיניים, שפת הגוף שלהם משדרת התלהבות ועניין)

זוכרים את גילי הלפטק הרופאה מהעונה הקודמת של מאסטר שף?

אז למי שלא עקב, מדובר בבחורה שתמיד אהבה בישול ואפייה אבל החליטה בתמיכת המשפחה ללכת ללמוד רפואה ולעזוב את הבישול כתחביב לשעות הפנאי.

היא הגיעה לתוכנית מתוך רצון לממש את יכולותיה בתחום הבישול והאפייה ועזבה את התוכנית מבולבלת משום שבמהלך התוכנית היא גילתה עד כמה המקום הזה, המטבח, הוא מקום שגורם לה אושר והנאה, היא גילתה שהתחביב הזה, בישול בעצם מקפל בתוכו כישרון גדול ולאחר שנחשפה לכישרון הזה במלוא עוצמתו, יהיה לה קשה להתעלם מהעובדה שאולי ולמרות שלמדה רפואה במשך שנים כה רבות... אולי הייעוד שלה הוא אחר?

 מה איתנו?

האם אנחנו אותם ברי מזל שחיים את האלמנט שלהם יום יום שעה שעה?

האם כל  בוקר מזמן לנו את מימוש היכולות הטובות ביותר שלנו בתחום המעניין אותנו ביותר?

והאם האלמנט/העיסוק הזה מפרנס אותנו יפה?

אם התשובה שלך היא כן, הרייני להכריז  שאת/ה ללא כל ספק  - אדם מאושר,  ואת/ה מוזמן להפסיק לקרוא את הפוסט הזה כאן ועכשיו....

אבל.... בחיים זה לא בדיוק כך.

לא כל אהבה, תשוקה ויכולת יכולות להיות מתורגמות ליכולת להתפרנס באופן מיטבי  וגם, האמת ברוב המקרים, אנחנו חייבים לעשות פשרות על מנת להתפרנס. לעיתים אנחנו חסרים את הביטחון העצמי לרדוף אחרי החלום שלנו, ולעיתים הסביבה הקרובה ..אממ..איך לומר לא בדיוק תומכת... (... ראה דוגמא קודמת..."חשבנו על זה ועדיף שתהיי רופאה.... לבשל תמיד תוכלי לחברים ולמשפחה" J) ובמקרים אחרים, הסביבה הפיזית איננה אידאלית..(לך תנסה להיות אלוף סקי בישראל? הנה לך אתגר.....)

רוצים חיים מלאי אלמנט......אז מה עושים?

בשביל להבין איך האלמנט פועל עלינו קודם להבין שלאלמנט יש שתי תכונות  (כישרון ותשוקה)

ושני מצבים  (גישה אישית וזיהוי הזדמנויות)

שאל/י את עצמך:

1.        תשוקה: איזה עיסוק גורם לי להרגיש נפלא?

2.        כישרון: מה אני עושה שם שגורם לי להרגיש כל כך טוב? איזו יכולת באה לידי ביטוי?

3.        גישה אישית - "אני רוצה את זה" כלומר יש לי מחוייבות אישית לפעול לצורך השגת המטרה.

4.         "איפה זה?" יצירת הבנה מדוייקת סביב התנאים הפיזיים להם אני זקוק על מנת לייצר את ההזדמנות.

האלמנט לא תמיד יתרגם להצלחה כלכלית, ולכן חשוב מאוד לנסות לשלב אותו כתחביב בלוח הזמנים הדחוס שלנו.

 הוא יעזור לנו להפיח שמחה ואופטימיות, הוא ימלא את חיינו בשלל תחושות חיוביות נוספות ויתרום לתחושת שמחה ואושר .......

לא מאמינים? נסוJ

על הקשר בין יצירתיות ואימון גופני.

כבר נאמר לא מעט בשבחה של הפעילות הגופנית... אבל יצירתיות? מה הקשר?

בסקר שערכו באוניברסיטת קלוגס בארה"ב, שאלו את הקהל,

"מה אתם עושים שזמן שצצים לכם רעיונות חדשים"?

התשובות מפורטות באינפוגרפיק לפניכם:

39% ענו בזמן המקלחת

14% ענו בזמן ריצה

וכן הלאה....

תובנה (Insight, Aha Moment) הינה דפוס חשיבה המוגדר כחשיבה יצירתית, זאת משום שבהגדרתה תובנה:הינה הבנה פתאומית היכולה לתרום לפרשנות חדשה של מצב ידוע והיכולה להצביע על פתרון לבעיה. הגדרה נוספת היא  שתובנה היא בעצם התוצאה של ארגון מחדש של אלמנטים, מצב או בעיה. (שטרנברג ודוידזון, 1995)..

מחקרים עדכניים בתחום הפסיכולוגיה החיובית והמחקר הניורו-פסיכולוגי מצאו שהיכולת של אנשים לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות יצירתי תלויים ביכולתם של אותם פרטים לשנות דפוסי חשיבה מוכרים ויכולתם לקחת הפסקה מהפעילות המנטלית בה הם עוסקים,

הסיבה לכך היא שלעיתים התשובות לבעיות מסובכות מגיעות כשאנחנו לא באמת חושבים על הבעיה,כלומר תובנה מתרחשת במנותק מהפעילות בה אדם עוסק....

התנאים המקדימים אם כך להתהוות תובנה הם:

1. מצב רוח טוב

2. ירידה בפעילות החשמלית במוח

3.כניסה למצב סמי-מדיטטיבי שמאפשר התכנסות 

.ו.....אאוריקה!!!! (מצאתי..ראה ערך ארכימדס)

אימון גופני הינו פלטפורמה נפלאה ליצירת תובנות.

בזמן הפעילות הגופנית, משתחררים אל מחזור הדם נוירו –טרנסמיטרים האחראים לעלייה במצב הרוח, הפעילות המוחית נרגעת ואנו נכנסים למעין מצב סמי-מדיטטטיבי שמאפשר התכנסות ומיקוד .

אימונים גופניים כגון שחייה, ריצה או הליכה אשר נמשכים לאורך זמן ומתבצעים בעצימות פחות או יותר קבועה הינם האימונים הטובים ביותר לעידוד החשיבה היצירתית....

על יצירתיות חדשנות והדבר ה"חם" הבא.......

חשיבה יצירתית הינה המנוע שמסובב את עולם העבודה של ימינו.

עפ"י פרופ' ריצארד פלורידה מאוניברסיטת פיטסבורג (כתב את הספר; The rise of the creative class) לפחות כ50% מהמקצועות החופשיים שקיימים בשוק העבודה מוגדרים כמקצועות הדורשים חשיבה יצירתית, מה שמעניין הוא שבאותם 50% מקצועות שאינם נופלים תחת הקטגוריה היצירתית, (מקצועות כמו קופאיות, עובדי בנק זוטרים ופועלי ניקיון )דווקא האנשים המראים יוזמה ויצירתיות בפתרון בעיות הם אלו המקודמים לעמדות יותר בכירות.... אז מה זה אומר? 
זה אומר שבעולם התעסוקה של היום היכולת לחשיבה יצירתית וחדשנית הינה תכונה רצוייה וראוייה המתוגמלת באמצעות כסף ומעמד.

השאלה הנשאלת היא, האם חשיבה יצירתית היא תכונה?

 כלומר נולדים איתה?

 או מיומנות, כלומר לומדים אותה...?

יצירתיות בהגדרתה היא יכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך.

הכישרון, טוענים בבתי ספר של רשת ברנקו-וייס הוא המרכיב הבסיסי של היצירתיות : מיומנות מיוחדת בתחום מסוים. ולכן יצירתיות הינה גם תכונה וגם מיומנות, מיומנות שיש לטפח .

באופן בסיסי, היכולת להיות יצירתי נשענת על יכולתו של אדם לקחת אלמנטים ידועים ומוכרים ולהרכיב אותם בצורה שונה וחדשנית, להפעיל גמישות מחשבתית.

חדשנות לעומת יצירתיות היא משהו חדש ומקורי - כלומר תוצר...

ברמה הארגונית/עסקית החדשנות מתורגמת לדבר בעל ערך כלכלי.

ברמה האישית..... אנחנו פשוט משתגעים עליה...למה?

כי חדשנות פשוט עושה לנו טוב!! מה טוב?....נפלא!! מרגשת אותנו ...ובמילים קצת יותר מקצועיות; חדשנות גורמת להגברת הפרשת הדופמין במוח ( נוירוטרנסמיטר/מוליך עצבי ) שמשפיעה באופן ישיר על רמת הריכוז ותורמת לעליה במצב הרוח.חדשנות נמצאה כמשפיעה על הגברת הפרשת הנוירוטרנסמיטר דופמין במוח (מוליך עצבי ) המשפיע באופן ישיר על רמת הריכוז ותורם לעליה במצב הרוח.

אבל רגע, המינון הוא חשוב...המחקר מוכיח שחדשנות אכן תורמת לתחושה טובה אבל אך ורק אם היא מגיעה במינונים קטנים, כלומר חידוש קטן יתרום לעלייה חיובית בהפרשת הדופמין ואילו חידוש מהפכני וגדול יכול לגרום בדיוק לפעולה ההפוכה ויכול להיות מפחיד ומאיים....

אז מה הפלא שאנחנו כל הזמן מחפשים את הדבר החם הבא????