השבוע העסיק אותי הפער שבין רוצה לעשות לבין
צריכה לעשות...
הנושא עלה בשיחה שהיתה לי בתחילת השבוע שסבבה סביב הפער שביניהם... כלומר מה שאני עושה שאני מרגישה שאני צריכה מול מה שאני באמת
רוצה.
לאט לאט במהלך השבוע התחדדה לי זוית ראייה אחרת, אחת שדווקא קשורה בנקודות המשיקות
בין השתיים... מה קורה שאני מרגישה שאני צריכה לעשות .... וגם רוצה לעשות.... ופה נפל
אסימון גדול.
לדעת שאני צריכה לעשות X לפעמים
יכול להיות מאוד אמיתי וחזק אבל לא מספיק בשביל לייצר תנועה.....כלומר במילים של שינוי...שינוי
אמיתי לא מספיק לדעת שצריכים...שינוי אמיתי מגיע בשילוב של צריכים ורוצים....
אדון צריך ומר רוצה....
אדון צריך ומר רוצה התגוררו להם בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד, לעיתים
בהרמוניה...ולעיתים קצת פחות...
אדון צריך אהב לקום מוקדם ולעשות את הכל בדיוק כמו שצריך.....הוא אהב
סדר ודיוק, הקפיד על הרגלי תזונה נאותים, דאג להשכלה טובה עבור המוח שלו, פעילות
גופנית סדירה עבור הגוף שלו ותמיד תמיד ידע מה צריך לעשות איפה מתי וכמה.....
כן, כי אם לסמוך על מישהו זה היה עליו, על אדון צריך הוא כבר יטפל בכל
הצרכים האלה...שחייבים טיפול.
לעומתו, מר רוצה, היה טיפוס...אמממ איך לומר... קצת לא יציב ומעט
ילדותי....סדר העדיפויות שלו לא תמיד היה במקום הנכון (זה לפחות מה שנאמר לו
ע"י אדון צריך)..הוא היה מעט תאוותן ואהב לעשות דברים שלפעמים לא היה צריך
בכלל...(כמו לקום בבוקר מאוחר ביום של פגישה מוקדמת לדוגמא?) או...דברים שיכלו
לחכות לאחר מה שהיה צריך לעשות.....כמו להתבטל בישיבה מול הטלויזיה במקום לעשות את
עבודות הבית החשובות...(סתם לדוגמא...) אבל לפעמים ,במקרים שרצה את שהיה צריך...אין
מה לומר....הוא היה פשוט נפלאJ
וכך חיו להם השניים, בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד, לעיתים
בהרמוניה...ולעיתים קצת פחות.....מבינים שלא תמיד זה פשוט וויתורים צריכים להעשות.....
בוקר אחד קם אדון צריך והחליט שזהו צריך שינוי. אין מה לעשות, אם לא
יהיה שינוי אז כלום לא ישתנה...ואם זה ימשך כך אז זה ממש לא אפשרי....לאחר ארוחת
בוקר מזינה (כי צריך...) קרא למר רוצה לשיחה...הנושא "שינוי" "שינוי?"
התמתח מר רוצה.... "אני לא יודע אם זה מתאים לי עכשיו..."
תקשיב, קרא אדון צריך באופן מאוד החלטי, "אם לא נשנה... זה לא
ישתנה, וללא שינוי.. לא נוכל להתקדם..." אבל מר רוצה לא היה מעוניין...אולי עוד
היה עייף מהלילה, ובכלל לא רצה לקום בשעה כל כך מוקדמת שלא לדבר על הארוחה הזו,
שרק עשתה לו בחילה, אחחח.. קרואסון אמיתי עם שוקולד- זה מה שבאמת רצה!!!
אבל הוא ידע, שאדון צריך, הוא הרי לא ירפה, וימשיך לשגע אותו כנראה
במהלך כל היום הזה...אז במהלך מבריק וטיפה ערמומי, אמר לו "בסדר, אני מבין ששינוי
הכרחי" אז למען השקט והשלווה ואולי איזה קרואסון שיגניב מהקיוסק בפינה-
אמר" מסכים- נתחיל מחר!!! אני מוכן...שינוי רציני, אתה ואני..."
אבל האמת ...שבכלל לא התכוון, ומאוד בקלות מיד אח"כ....עבר לו
לסדר היום וכל עניין השינוי כך נשכח...
למחרת בבוקר,קם אדון צריך מוקדם, כולו התרגשות ושימחה לקראת
השינוי המוסכם..... שוב העיר את הגוף, והכין ארוחה מזינה, ניסה לשלב כמה דקות
התעמלות... אך ללא הצלחה.. כשקרא למר רוצה...להגיע מיד, הבין לתדהמתו שהברנש נעלם.
במשך שעות חיפש אותו בכל פינה, בסוף מצא אותו מסתתר בקפלי האונה (זו הימנית...) "תקשיב
חבר..."אמר לו "צריך להתחיל, הבטחנו שינוי ואם לא תרצה....זה כנראה לא
יקרה....גם אם אעמוד כאן כל היום ואומר צריך צריך צריך".... נאנח אז מר רוצה
ואמר בבושה, "סליחה חבר לא התכוונתי לאכזבך....שינוי זה קשה, ואני לא , לא
ממש רוצה...אולי תעזור לי אתה... למצוא סיבה ואולי טיפת הנאה. משהו שיעזר לי לרצות
...לשנות...."
אז אדון צריך חיבק את מר רוצה חזק חזק, חייך אליו באהבה וליטף את פניו,
אז אדון צריך חיבק את מר רוצה חזק חזק, חייך אליו באהבה וליטף את פניו,
כן, כי אדון צריך ומר רוצה התגוררו להם בגוף אחד, עם מוח אחד ולב אחד והם כבר ידעו, מניסיון של שנים , למשימות של שינוי שניהם נדרשים.....
כי שינוי אמיתי הוא שילוב
מדוייק של רוצה וצריך...צריך ורוצה והדרך לשם רק יחדיו תעשה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה